פסק-דין בתיק ה"פ 45516-06-11

1.         לפניי המרצת פתיחה שהגישו המבקשות נגד רשות שדות התעופה בישראל (להלן: " רש"ת").

2.         המבקשות הינן חברות תעופה תורכיות המפעילות מאז 2007 טיסות חד יומיות בין תורכיה לישראל. טיסות אלה מוקצות בשלמותן להטסת תיירים לסיורים חד יומיים   והנוסעים בטיסות אלה נושאים עימם כבודת יד בלבד.

רש"ת הינה תאגיד שהוקם לפי חוק רשות שדות התעופה, תשל"ז- 1977 והיא הוסמכה מכוח תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ"א - 1991 (להלן: "תקנות האגרות") לגבות אגרות בגין הפעלת כלי טיס בנמלי התעופה אותם היא מנהלת, ביניהם נמל התעופה בן גוריון (להלן:"נתב"ג").

3.         במסגרת המרצת הפתיחה ביקשו המבקשות מבית המשפט:

א.         להצהיר ולהורות כי הוראת תקנה 8 לתקנות האגרות שעניינה "אגרות סבלות" אינה מסמיכה את המשיבה לגבות אגרות סבלות מבעל כלי הטיס בנסיבות בהן לא מבוצעת כל פעולה או לא ניתן שירות של העברת כבודה מכלי הטיס לבית הנתיבות או לקרבתו או לחילופין מבית הנתיבות או מקרבתו לכלי הטייס.

ב.         להצהיר ולהורות כי גביית "אגרות סבלות" מהמבקשות כ"בעלי כלי טיס" בגין טיסות חד יומיות שבוצעו או מבוצעות על ידן בין תורכיה לישראל מאז שנת 2007, אשר לא נשאו ואינן נושאות כל כבודת נוסעים בבטן המטוס, וכפועל יוצא מכך לא ניתן לגביהן כל שירות של העברת כבודה, נערכה ו/או נערכת שלא כדין.

בבסיס המחלוקת ניצבת שאלת פרשנותה של תקנה 8 לתקנות האגרות.

4.         תמצית טענות המבקשות:

א.         למרות העובדה שבטיסות החד יומיות שהופעלו ומופעלות ע"י המבקשות לא ניתן ע"י רש"ת כל שירות של פעולת סבלות, המבקשות נדרשו לשלם וגם שילמו, לרש"ת "אגרות סבלות" בגין כל אחד מהנוסעים בטיסות החד יומיות שהופעלו על ידן והן ממשיכות לשלם.  

ב.         אגרה אינה בגדר "מס", אלא מאופיינת בכך שקיימת זיקה בין שירות שניתן לבין תשלום חובה. יש צורך בקיומו של קשר סיבתי ברור בין תשלום האגרה לבין השירות, שאלמלא מתן השירות לא היה  מקבלו משלם האגרה ואלמלא תשלום האגרה לא היה מקבל את השירות. חיובן של המבקשות בתשלום אגרות סבלות שעה שלא ניתן כנגד תשלומן כל שירות, מנוגד להוראות כל דין.

בהקשר זה מוסיפות המבקשות כי לאור הוראות הדין, ההלכה הפסוקה וכללי הפרשנות המקובלים אל מול תכליתו של החיקוק, אזי סעיף הפטור הכלול בתקנה 8 לתקנות האגרות (ס"ק ג') נועד ליתן מענה לנסיבות בהן עסקינן בכלי טיס אשר ניתנים לו שירותי סבלות. ברם, אלה אינם ניתנים לכלל הנוסעים בו אלא רק לחלקם, שאז יכול בעל כלי הטיס להודיע על כך מראש למשיבה ובכך, בין היתר, לאפשר לה להיערך תפעולית לביצוע פעולות הסבלות.  

המבקשות טוענות כי אין ללמוד מלשון תקנה 8 כי על בעל כלי הטיס לשאת בתשלום אגרות סבלות שעה שכנגד תשלומן לא ניתן לכלי הטיס כל שירות של העברת כבודה.

ג.          חרף העובדה שאין מחלוקת כי לטיסות החד יומיות לא ניתנות שירותי סבלות, רש"ת סירבה להיעתר לבקשת המבקשות לפטור אותן מתשלום אגרות סבלות.

ד.         מחודש יוני 2010, העבירו המבקשות אל מנהל נתב"ג הודעות מוקדמות על טיסות חד יומיות ועל כך שנוסעיהן מגיעים ללא כבודה, תוך שהן מבקשות מראש לפטור אותן מתשלום אגרות סבלות בגין טיסות אלה. ברם, רש"ת נותרה בעמדתה וחייבה את המבקשות לשלם אגרות סבלות בגין כל אחד מנוסעי הטיסות החד יומיות.

ה.         במרוצת הזמן, ניהלו הצדדים מגעים בניסיון להגיע להסכמה ביניהם. ביום 2.9.10 הודיעה רש"ת למבקשות כי היא דוחה עמדתן לרבות ביחס להודעות המוקדמות כפי שנשלחו למנהל נתב"ג באשר לשיטתה, אין ההודעות מקיימות את תנאי הפטור בתקנה 8 (ג) לתקנות האגרות מאחר ואינן כוללות פרטי זיהוי של כל אחד מהנוסעים.

המבקשות טוענות כי רש"ת מנתקת את הקשר הסיבתי בין תשלום האגרה לבין מתן השירות בגינה, בניגוד להוראות כל דין והעקרונות המשפטיים המקובלים. רש"ת, בניגוד להוראות הדין, מתלה את התשלום בפעולה טכנית של מתן הודעה מוקדמת, אשר לכשעצמה מיותרת בנסיבות המקרה שלפנינו, בו ידוע מראש כי לכל נוסעי כלי הטיס בטיסות החד יומיות אין חפצים בגינם נדרשים שירותי סבלות.      

ו.          לדרישת רש"ת לקבלת פרטים מזהים של כל הנוסעים 48 שעות טרם ביצוע הטיסה החד יומית אין כל אזכור בתקנה 8 לתקנות אגרות והיא אינה ישימה. עסקינן בטיסות חד יומיות המוצעות על פי רוב לתיירים השוהים בחופשה בתורכיה אשר באופן טבעי ועל פי רוב רוכשים את הסיור החד יומי "ברגע האחרון", ממש בסמוך למועדו. 

ז.          המבקשות מציינות כי במספר מקרים בודדים במהלך חודשים ינואר ופברואר 2011, כאשר היה מדובר בסיורים שהוזמנו זמן רב מראש ורשימת הנוסעים היתה ידועה למבקשות מבעוד מועד, הועברו לרש"ת הודעות מוקדמות שכללו פרטי זיהוי הנוסעים ורש"ת נמנעה מלחייב באגרות סבלות בגין טיסות אלה.

5.         תמצית טענות המשיבה - רש"ת: